אין ארוחות חינם-הגישות להתמודדות עם ניגוד עניינים במגזר הציבורי

המשנה ליועמ"ש לממשלה הגברת דינה זילבר: "המשפט הוא כלי לשינוי חברתי"
לשאלה שהופנתה אליה על ידי המנחים בדבר ניגוד עניינים בין דעותיה האישיות להחלטותיה, למשל בנושא הדרת נשים במרחב הציבורי אמרה כי: "המשפט הוא לא מתמטיקה. יפה שיש אנשים שחושבים דברים שונים. משפט זה כלי לשינוי חברתי-זה לא מדע מדויק"

עו"ד עמית חדד:" ניגוד העניינים זו מפלצת שמשתלטת עלינו ואסור היה לשדה זה לצאת מהבקבוק. גם החפץ חיים, לו היה חי כיום, היה מוצא עצמו בחקירת משטרה".

בפאנל שכותרתו, "אין ארוחות חינם-הגישות להתמודדות עם ניגוד עניינים במגזר הציבורי בהנחייה משותפת של עמית סגל ועו"ד מיכל רוזנבוים, היועמ"ש לאיגוד התאגידים במלון הרודס באילת השתתפו: עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועמ"ש לממשלה לענייני משפט ציבורי מנהלי,עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, נצ"מ מוטי שיף,ראש מחלקת חקירות, מ"י, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד עמית חדד ממשרד עו"ד חדד רוט וד"ר דורון נבות-מומחה לחקר השחיתות.

עו"ד עמית חדד: "לצערי, כל מה שקשור לניגוד עניינים, אני רואה שניגוד עניינים הוא עניין של טעם – בעיני המתבונן. במקרה אחד שורת התוצאה היא כתב אישום, במקרה אחר התוצאה היא מנהלית וכו'. תחום ניגוד העניינים זו מפלצת שמשתלטת עלינו ואסור היה לשד הזה לצאת מהבקבוק. במובן הזה לי אין ספק שלקחנו עבירה של מרמה והפרת אמונים, יצקנו לה תוכן של ניגוד עניינים ובאירוע כמעט טראגי הרחבנו את הגבולות – כולנו מצויים בניגוד עניינים כזה או אחר –גם החפץ חיים, לו היה חי כיום, היה מוצא עצמו בחקירת משטרה. החירות והזכויות של כולנו הם בעירבון מוגבל"

עו"ד ד"ר אליעד שרגא: "ניגוד עניינים בתפקידך כנבחר ציבור זה תמיד העדפת אינטרס נסתר על פני זה הציבורי. ברגע שנכנסים לעימות בין האינטרסיםהנוגדים הללו הדוקטרינה מתחילה לעבוד. תמיד בודקים את הפוטנציאל לניגוד עניינים ומוצאים את המכניזם שיכהה את הפוטנציאל הזה. לכן אין מתמטיקה במנגנון הזה. אין פה אכיפת יתר – יש אכיפת חסרה! בפרליטות יש אנשים שיושבים ופורמים תיקים. כמו במקרה רות דוד, החברים הטובים בפרקליטות רוצים שהפרשה תיעלם ותרד מסדר היום הציבורי. אנחנו פונים לשרת המשפטים מספר רב של פעמים בבקשה לבחון את הפרקליקטות בנושא רות דוד אך השרה אומרת שמה שנעשה זה מספיק. ואנחנו מגישים בג"צ וגם שם לא נענים.

עו"ד דן אלדר: "אפשר בהחלט שההימנעות מניגוד עניינים תמצא מקום אפילו יותר גדול בחיינו הציבוריים ועדיין לא להפוך כל ניגוד עניינים לפלילי. הרבה פעמים כשמתלבטים אם לפתוח בחקירה אנו בוחנים האם ניגוד העניינים עלה לרמה הפלילית. מה שמחייב אותנו הוא דעת בית המשפט. בנושא זה של מתי ניגוד עניינים עולה לכדי עבירה פלילית, יש לנו מדריך די מדויק.

מוטי שיף: "הפרקליטות לא מחליטה באיזו שעה יכנסו השוטרים הביתה ויש צורך לעשות כל שנדרש כדי למנוע שיבוש חקירה.כשיש חקירות שלא במקומן מופקים לקחים, לא אדבר על תיקים קיימים".

דורון נבות: "ניגוד עניינים זה דבר פלילי במשפט הישראלי. המצב הוא הפוך ממה שעמית אומר. השוחד הפך להיות ניגוד עניינים. לבוא ולהגיד שכל דבר היום הוא פלילי זו דמגוגיה זולה. אני לא מכיר אף תיק של אדם שהתנהל בצורה תקינה, שהתלבשו עליו, חקרו אותו והעמידו אותו לדין. הפער בין המערכת המשפטית לפוליטית הוא אדיר – מצב כזה לא יכול להמשך.

דינה זילבר: "קיים גיוון וריבוי קולות במשרד המשפטים ואנחנו חוגגים את הפלורליזם הזה. יפה שיש אנשים שחושבים דברים שונים. משפט זה כלי לשינוי חברתי – זה לא מדע מדויק. תפקיד היועמ"ש לממשלה הוא לפרש את החוק עבור הרשות המבצעת. יש פה הבנה עמוקה שיש צורך בפרשנות".