מאמר בנושא: אדריכלות מבני ציבור
אם תשאלו את ראש העיר, מהנדס העיר או מנכ"ל החברה הכלכלית הם יספרו לכם כי המאמץ הכרוך בהקמתו של מבנה ציבור חדש הוא עצום, התנאים הם לחוצים וקשים, והתגמול לעוסקים במלאכה לרוב לא מכסה את ההשקעה. אבל יחד עם זאת מבני ציבור הם גולת הכותרת של פעילותם, או במילים פשוטות, אלו הם הפנים של הרשות והממשק שלה עם התושבים. מכך נובעת החשיבות העצומה של מבני הציבור, וכפועל יוצא, גם המחויבות העמוקה של האנשים האמונים על התחום.
מאת: אדריכל אסף לרמן, א.לרמן אדריכלים בע"מ
כאדריכל העוסק באופן בלעדי בתכנון מבני ציבור ברחבי המדינה היתה לי הזכות לקחת חלק במספר פרויקטים שתרמו רבות למיתוג מחודש של אזור מסוים בעיר, כגון השידרוג המקיף של היכל הספורט ביד אליהו, ת"א, או לחיזוק מותג העיר בכללותה, כמו במקרה של שידרוג בנין עירית תל אביב-יפו, הספריה באוניברסיטת חיפה או מרכז תרבות הרצליה, "תאו", שנחנך בשנה האחרונה. פרויקטים אלו זכו לחשיפה לאומית ובינלאומית עניפה והותירו את חותמם הן במרחב הפיזי והן במרחבים הוירטואליים בהם מתקבעת דמותה של העיר הן כלפי פנים (תושבים) והן כלפי חוץ (מבקרים, משקיעים ועוד) . במהלך 20 שנות עבודה על מבני ציבור למדתי להכיר ולהוקיר את המנגנונים והאנשים העוסקים במלאכה חשובה זו ואני מתגאה להיות חלק מהחבורה הנבחרת והמצומצמת העוסקת בשידרוג המתמיד של סביבת החיים בישראל.
במאמר קצר זה אסקור בזריזות את ההיסטוריה, החשיבות והפוטנציאלים של מבני הציבור בישראל של היום.
היסטוריה: מאז שבני האדם התחילו להתארגן ביישובי קבע הם גם התחילו להבחין בין תחום הפרט ותחום הציבור. מבני קבורה ודת הם המוקדמים ביותר שסימנו מרחבים קהילתיים ולצידם הופיעו בהדרגה גם מבני תשתית שונים, כגון בארות מים ומערכות השקיה. באופן מפתיע ולמרות ההבדלים הרבים בין החברות השונות ותצורות הבניה שלהן, החלוקה הבסיסית הזו דומה בכולן. במשך הזמן התווספו לקטגוריות אלו גם מבני שילטון שונים שהתחרו ביניהם מבחינת הפאר והרושם שהם הותירו על חברי הקהילה שממנה שאבו את כוחם. בחברה המערבית ניתן לסמן את הארמון והכנסיה כמבנים המייצגים באופן המובהק ביותר את הסמכות והכח, ואת הנמל והשוק כמערכות התשתית האזרחיות הראשיות. הארכיטקטורה של אבות הטיפוס האלו הלכה והשתכללה במשך השנים כדי ליצור את האפקט הנדרש על הציבור ולשמור על הנאמנות שלו לריבון, מחד, ומאידך על התהילה וההרתעה של הישוב כלפי חוץ.
מבני ציבור בתקופה המודרנית: בחיתוך חד לתקופתנו אנו, העולם המודרני העמיד את מבני הציבור כחלופה למבני סמכות קלאסיים אלו. בעוד ארמונות המלוכה ובתי התפילה שימרו את הבעלות בפועל, יחד עם העוצמה הציבורית בידי המיעוט השליט (מלך / אפיפיור), ההתפתחות של החברה האזרחית העמידה במקומם את מבנה העיריה, בית המשפט, היכל התרבות, האצטדיון, הספריה, האוניברסיטה, הדואר, תחנת הרכבת, הפארק, שדה התעופה וכו' – כולם מבנים המשרתים את הציבור ונמצאים בבעלותו. במבנים אלו נכתבת הלכה למעשה האמנה החברתית שבין הרשות לתושב ודרכם מתארגנים החיים בחברה המודרנית. מתוך הכרה בתכונות אלו האדריכלות של מבני הציבור המודרניים מעניקה חשיבות ויוקרה ייחודית למבני הציבור מתוך ההדגשה של הבעלות האזרחית עליהם – אבן היסוד של החברה הדמוקרטית.
הפרטה – סיכונים, פוטנציאלים וחוסן חברתי: כיום, לנוכח מגמת ההפרטה שהקטינה באופן ניכר את תפקידה של המדינה כיזם, יחד עם התמורות הטכנולוגיות השונות, המוסדות הציבוריים עוברים שינויים מהותיים. את חבילות הדואר שלנו אנחנו אוספים בפיצוציה, את הספריה החליפה רשת האינטרנט, ואת הפארק החליף הקניון או השפ"פ יחד עם פונקציות ציבוריות שונות שהתרגלנו לראות בהן כמובן מאליו ואשר עברו להיות חלק מפרויקטים יזמיים פרטיים. הסכנה הטמונה בשינויים אלו היא שיחד עם היעלמות מבני הציבור, ייעלם גם המימד הציבורי-אזרחי בכללותו, ואיתו גם הריקמה המקשרת של אמנה חברתית כבסיס משותף ומאחד. לאור תמורות אלו שעברו על המשק הישראלי הוקם מערך התאגידים העירוניים והחברות הכלכליות כדי לשמש כזרוע הביצועית של הרשות המקומית, שבמידה רבה החליפה את זרועות המדינה. כפועל יוצא, תחום האחריות של הרשות המקומית התעצם והוא כולל את כל תחומי החיים המעצבים את חיי האזרחים בישראל; חינוך, רווחה, תרבות, נוער, גיל הזהב ועוד. למעשה על ראש העיר וצוותו מוטלת משימה מורכבת במיוחד החורגת מעבר לדאגה לתיפקוד הלוגיסטי התקין של מערכות אלו ואשר ניתן לסכם אותה במונח "זהות". ככל שזהות זו ברורה יותר, כך גם עוצמתה של הקהילה עמידה וחזקה יותר ובכוחה של העיר/ישוב למשוך אליה משאבים,חברים ושותפים איכותיים נוספים. כאן, לאדריכלות מבני הציבור חלק חשוב ביותר ביצירת מיתוג נבדל ואיכותי לעיר, שכיום מובן לכולם שאינו יכול להסתכם בסלוגן כזה או אחר אלא חייב להיות מעוגן ברקמה ציבורית בנויה ואיכותית.
תחרות ומיתוג: בישראל של שנת 2021 ערים מתחרות אחת בחברותה כדי למשוך אליהן מוקדי תעסוקה, השקעות פרטיות ואת האוכלוסיה האיכותית שנלווית אליהן. הערים אשר מצליחות לעמוד ביעדים אלו הן גם הערים שהשכילו לבנות מערך נכון של ייזום, תכנון וביצוע של מבנים ותשתיות ציבוריות. בהתאם, ערים אלו מובילות את המרחב הישראלי קדימה ומסמנות רף חדש של איכות במרחב הציבורי שבמידה רבה מהווה תשתית הכרחית לכניסת משאבים מהמגזר הפרטי. לדוגמה, ומניסיון אישי, אני יכול לציין את העיר הרצליה אשר נהנית משיתוף פעולה מצוין בין מנהל ההנדסה העירוני ובין החברה לפיתוח הרצליה היעילה והאיכותית, או העיר ב"ש אשר מקדמת עשרות פרויקטים במקביל באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח.
השנה האחרונה הוכיחה לנו שחלק ניכר מהשירותים שאנו צורכים, כמו גם רבות מהפעילויות החברתיות שלנו, יכולים להתבצע ממרחק, בעודנו יושבים בביתנו וללא צורך במבנה פיזי שיכיל את את ההתרחשות. דווקא בתקופה זו מתחדד הצורך להגדרת מבנה ציבור מוצלח ועדכני – מבנה שתושבי העיר יזדהו איתו ויהווה להם מקור לגאווה, מקום בו ירגישו שייכים ויוכלו להגדיר עצמם חלק ממנו ומהזהות העירונית כולה. מבני הציבור החדשים מהווים הזדמנות עבור הרשות לניסוח חזון עירוני, לחבר את התושבים לעשייה המקומית ולהציג את עוצמתה של העיר כלפי חוץ – לתושביה, מבקריה ומשקיעים פרטיים.
תפקיד האדריכל: מאדריכל העובד על מבנה ציבור יש לצפות כי יבין את חשיבות התפקיד הציבורי שהוא נושא על כתפיו כאשר הוא ניגש לעבודה על מבנה ציבור. חיוני עבורו להבין את מערכת היחסים אליה הוא מצטרף עם כניסתו לפרויקט עירוני. עליו להיות מסוגל לחבר את היעדים השונים של החברה הכלכלית, שהיא המעסיק הישיר ברוב המקרים ומופקדת על עמידה ביעדים מדידים של תקציב, לוחות זמנים ואיכות ביצוע מחד, ומאידך להבטיח כי הפרויקט מממש בהצלחה את יעדי התכנון כפי שנקבעו ע"י מהנדס ואדריכל העיר ומשתלב כחלק אינטגרלי ממערך הזהות והמיתוג של העיר. לצד אלה, על האדריכל להעניק לכל פרויקט ערך מוסף של איכות אדריכלית שתקנה למבנה מעמד אייקוני שיעצים את תפקודו במרחב הציבורי ויהפוך אותו לפופולרי ואהוב על ידי מפעיליו ומשתמשיו. רק חיבור נכון של יעדים אלו יבטיח הצלחה אשר משמעותה הוא קבלת חיובית של הפרויקט החדש ע"י המשתמשים הישירים שלו, תושבי העיר (פנים), וחיזוק המותג העירוני (חוץ).
במהלך שנות פעילותי למדתי על הפוטנציאל הייחודי שטמון במבני הציבור, בין אם מדובר במבנה חדש או במבנה ותיק שעובר חידוש ומתאים את עצמו לצרכים העירוניים העדכניים – תחום התמחות ייחודי למשרדי הוא חידוש מבנים קיימים מבטון והנגשתם למרחב הציבורי המתחדש. מבנים אלו, כדוגמת בנין עיריית תל אביב-יפו, מוזיאון ישראל בירושלים, אוניברסיטת חיפה והיכל הספורט ביד אליהו, מתפקדים כעוגנים ייחודיים בעיר. הם נטועים כחלק מהזכרון והזהות העירוניים, תושבי העיר מכירים אותם ומפתחים יחס אישי כלפיהם, יחס שראוי שיהיה חיובי ומתגאה. מלבד הפרוגרמה המשתנה, איכותם של מבני עוגן אלו קובעת במידה רבה את שביעות רצון התושבים מהעיר שלהם, ואת התפישה האיכותית של העיר ע"י תושביה, מבקרים מן החוץ ומשקיעים פרטיים כאחד.
אנחנו חיים בתקופה חסרת תקדים מבחינת מערכת היחסים שבין גופי השלטון לתושבים – אותן יישויות שבעבר היו מסוגרות מאחורי חומות בירוקרטיה פועלות כיום בשקיפות מלאה, מנגישות לאזרחים מידע על הנעשה בעיר ואופן קבלת ההחלטות ומעודדות את הציבור לקחת חלק פעיל בגיבוש המדיניות העירונית. מערכת היחסים הזו שבין העיר לתושב מקבלת ביטוי נרחב במבני הציבור החדשים בעולם כולו – את המבנים הישנים בעלי הייעוד הספציפי הממוקמים מאחורי פסאדה אטומה החליפו מבנים נגישים יותר, בעלי פרוגרמת שימושים מגוונת ומשתנה, מבנים שמסייעים ביצירת מרחב ציבורי דמוקרטי ופתוח המעודד פעילויות מקומיות והתארגנות יזומה של תושבים. מבני הציבור אינם עוד סגורים לסביבתם, אלא מתהדרים בחזיתות שקופות ודינאמיות, שחושפות את אופי הפעילות בפנים המבנה ומשוות לקשר הבלתי מוחשי בין הרשות לתושב אופי ליברלי, שיתופי ומכיל, שהופך להיות חלק בלתי נפרד מרקמה ציבורית בנויה ואיכותית. אני מאוד מאמין בצורך ברקמה ציבורית איכותית שכזו וכאמור מוצא את האדריכלות של מבני הציבור כעוגנים שלה, ולכן אני שם, יחד עם החברה הכלכלית, ומהנדס העיר, בקו החזית.
