מאת: דנה כהן, ראש תחום אקלים ואנרגיה בגרינפיס ישראל
בינואר האחרון נפל דבר עבור הצרכנים בישראל, הודות לרפורמה במשק החשמל שפתחה לתחרות את שוק החשמל, ובאופן ספציפי אסדרה שנכנסה לתוקף במסגרתה יוכלו צרכנים ביתיים לרכוש חשמל מספקי אנרגיה (לרבות אנרגיה ירוקה) ולייצר תחרות בשוק. חברות גדולות בישראל כמו אמישראגז, פזגז, אלקטרה פאוור, בזק, הוט, פרטנר וסלקום הודיעו כי הן מציעות או צפויות להציע לצרכנים בקרוב חשבון חשמל מוזל בעד כ-7%, בתהליך ניוד פשוט שיביא לכך שהתשלום של הצרכן הביתי לחברת החשמל יפסיק להיות ברירת המחדל, כפי שהיה עד היום.
מעבר לכך, החל מחודש יולי הנוכחי, בעקבות החלטה של שר האנרגיה אלי כהן ממרץ האחרון, יוכלו כלל הצרכנים בישראל לעבור בין ספקי חשמל באופן חופשי, ללא תלות בהתקנת מונה חכם, שהיווה לכאורה חסם לניוד צרכנים עד כה.
אף על פי שלא מדובר בהנחה גדולה במיוחד, לרפורמה "במקטע האספקה" יש פוטנציאל אדיר להביא לשינוי בשירות שמקבל הציבור הישראלי, ולספק הקלה על יוקר המחייה אשר עולה. אך המהפכה האמיתית במשק החשמל, אם וכאשר תבוא, תגיע דווקא מהרשויות המקומיות. עם תיקונים קלים ברגולציה הקיימת שייאפשרו להן לקחת חלק בתחרות, רשויות מקומיות יוכלו להקים תאגיד עירוני להספקת חשמל ירוק וזול, שיאפשר להן לספק הנחה דרמטית לתושבים ולעסקים בחשבונות החשמל. כמה דרמטית? לפי עבודה שנכתבה עבור גרינפיס ישראל על ידי הכלכלן גל שופרוני, לשעבר ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל, מדובר בהנחה של עד 35% מתעריף החשמל.
אז מאיפה הכסף אמור להגיע לרשויות ולתושבים? המפתח הוא בכך שרשות מקומית תקים תאגיד אנרגיה באופן עצמאי, דרך החברה הכלכלית שלה, ועל ידי כך תשמור על התועלות והרווחים מהספקת החשמל, לרווחת התושבים והעסקים המקומיים. עבודה כלכלית שבחנה את ההיתכנות להקמת תאגידי הספקה מוניצפליים, מצאה כי בהשקעה של 3-7 מיליון ₪, ניתן להחזיר בתוך כשנתיים את ההשקעה, ולייצר רווח שנתי של כ-40 מיליון ₪ בממוצע (כתלות בגודל העיר, מספר צרכנים ועוד).
מלבד החיסכון הכלכלי שמסוגלת הרשות להציע לתושביה מעצם הפיכתה לספקית חשמל (בדומה לסלקום ואלקטרהֿֿ), יתר ההכנסות מהקמת תאגיד אנרגיה עירוני, יגיעו ממקורות נוספים ברשות, כגון ייצור חשמל סולארי על גגות נכסי הרשות בדו-שימוש (גגות, חניונים, מגרשי ספורט ועוד), שם נמצא ששיעור המיצוי ברשויות כיום הוא נמוך במיוחד; מקור הכנסה נוסף יגיע מהפעלת עמדות טעינה ציבוריות, וכן מבונוס הניתן בגין שילוב מתקני אגירת חשמל בשטחים עירוניים צפופים.
פעילותו של תאגיד האנרגיה העירוני, שיפעל לספק חשמל לתושבים, תאפשר גם לייצר תמריץ הנחה דיפרנציאלי חסר תקדים לתושבים ולעסקים המקומיים שיהיו מוכנים להתקין מערכות סולאריות על גבי גגות בתים פרטיים ובניינים – ולצמצם את משך החזר ההשקעה שעומד כיום על 6-7 שנים, ל-2-3 שנים בלבד. למהלך חשיבות גם בחיזוק החוסן האנרגטי של הרשות על ידי הגדלת כמות החשמל המיוצר והנאגר בשטחה כך שבמקרה חירום בטחוני, אקלימי או תקלה טכנית, תוכל הרשות להמשיך לתפקד כ"אי אנרגטי".
אז מה עדיין עומד בדרכן של רשויות מקומיות להפוך לספקיות חשמל ולנצל באופן רחב את המעבר האנרגטי לטובת תושביהן? על משרד הפנים לאפשר הרחבה של סמכויות תאגידי האנרגיה העירוניים, כך שיוכלו למכור חשמל לתושבים ולעסקים בשטחן – מה שכבר ניתן לשחקנים פרטים, ומונח כיום על שולחנם של אנשי המקצוע. בינתיים, הרשויות המקומיות בישראל לא מבזבזות זמן, ובוחנות מודלים שונים למקסום הרווחים והתועלות ממימוש פוטנציאל המעבר האנרגטי בשטחן.
במקום הפרטה מוחלטת של הספקת החשמל לחברות פרטיות, חיזוק של הרשויות ודחיפתן לעבר תחום האנרגיה המתחדשת, מייצר הזדמנות לא פחות מהיסטורית לפתח מנוע צמיחה ולהציע הפחתה ניכרת בנטל יוקר המחייה לתושבים ולעסקים, כל זאת עוד באמצעות אנרגיה ירוקה ונקייה, תוך התמודדות עם שינוי האקלים וכן עם אתגרים ביטחוניים. נדמה שבקרוב מאוד נזכה לראות מי היא העירייה הראשונה שבחרה להרים את הכפפה.
לאתר הפרויקט וקריאת הדו"ח המלא: https://joinus.greenpeace.org.il/mishelanu