פאנל בהשתתפותם של: מר שמעון ניומן, מנכ"ל החברה הכלכלית בנימין; עו"ד יניב בריטשטיין, שותף במשרד עו"ד מיכל רוזנבוים ושות'; מר יוני פת, סגן בכיר הממונה על השכר, משרד האוצר; עו"ד (רו"ח) עלאא ריאן, מומחה לשכר, פנסיה ויחסי עבודה בגופים ציבוריים; גב' חגית מגן, ראשת מנהל הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי; ומר פיני בדש, ראש מועצת עומר
בפתיחת הדיון הקריא שמעון ניומן על הבמה את מכתב ההתפטרות שלו, כמנכ"ל החברה הכלכלית בנימין, ששלח לאחרונה בעקבות ביקורת חריפה כלפי משרד האוצר.
ציין כי היקף העבודות הגיע למעל 200 פרויקטים פעילים, מחזור החברה גדל משמעותית ועמדו בתקן. עבודה אינטנסיבית מאוד עם תשתיות ומרכז רפואי גדול ועוד פרויקטים שיניבו לחברה הכנסות רבות בשנים הקרובות.
כל הנ"ל בוצע תוך שנתיים כשנאבקו עם חוסר בתקציב מדינה, קורונה, צרכים גדלים וגדלים אבל היה חוסר שיתוף פעולה וחוסר הבנה שהגיעה ממשרד האוצר.
"לא הסכמתם לתוכנית רב שנתית. יש גבול לזלזול להחלטות הדירקטוריון שלהם אחראיות אמיתית לחברה. זה הביא אותי לסיים את תפקידי בחברה הזו. אני בתקווה שתלמדו מכך ותעבדו יחד עם החברות הכלכליות ולא נגדן. יש חברות שפועלות אחרת – תאמינו בהן. יש אידיאולוגיה ולא שקרים ותחרות.
ברמה האישית, עזבתי את המגזר הציבורי בשיא הקריירה מתוך אידיאולוגיה להביא למגזר הציבורי את אותם מערכת ערכים שהכרתי בשוק אחר".
בתגובה למכתב של שמעון ניומן, מגיב פיני בדש: "כשהשכר הולך לפי גודל הרשות ולא ההיקף – אצלי אין מהנדס זמן רב. כל המהנדסים שהיו אצלי עד היום ברחו כי קיבלו במגזר אחר יותר טוב". כמו כן ציין כי "צריך לראות לפי היקף של הרשות ולא לפי כמות הדמוגרפיה.
אפילו עובד ניקיון אני לא מצליח לגייס, גם תמורת כסף גדול יותר.
אני רוצה את הכסף הזה לתת לעובדים, שיהיו לי עובדים טוב יותר ומסורים יותר.
אי אפשר לעבוד כך. אנחנו נותנים כל תחום בעומר פתרון. אם אנחנו עושים עבודה טובה – תנו לנו!".
חגית מגן ציינה על הקושי בגיוס עובדים שקיים בכל המשק: "המצב החמיר בכל המשק ובכל העולם שהשתגע. נראה שמערכת היחסים בין מעסיקים לעובדים זז לצד של העובדים.
ברשויות המקומיות אנו חווים קושי גדול בגיוס עובדים. התרענו על זה כל הזמן לפני, בזמן ואחרי הקורונה. נכון שזה קיים בכל המשק, אבל ברשויות המקומיות השכר משמעותית יותר נמוך לעובדים אצלנו".
עלאא ריאן ציין כי המצב קשה מאוד וצריך לתת פתרונות. ראשית, כל עוד תקרת הזכוכית היא להוציא מהרשות המקומית
"צריך כמו בממשלה, ניתקו בין חברות ממשלתיות למשרדי ממשלה, יש מנכ"לים שמקבלים שישה חודשי בונוס בשנה. צריך גם לנתק בין הרשות המקומית לחברה העירונית".
שנית, ציין כי הבעיה השנייה עם הדיסוננס שדובר עליו רבות – תקינה. "בשלטון המקומי יש מסמך "נקודת ראות" ". כמו כן, אמר כי על כל עובד שאתה מגדיר אותו מנהל אגף, צריך 12 עובדים. התקינה הזו חלה על הגופים העירוניים, כי בהיעדר כללים מה שחל על הרשות המקומית אז גם על הגופים העירוניים.
לבסוף סיכם: "אי אפשר שאנו מקבלים מודל שכר ובא משרד הפנים ולוחץ על הברקס ועוצר את זה. כי אין לי מבנה ארגוני או תקינה. אי אפשר להיות באופק קידום או תעסוקתי ככה. כול זאת בגלל בעיות אגו!".
יניב בריטשטיין ציין כי אם כולם אומרים שקשה להם בכל המגזרים זה נכון, אבל לנו הכי קשה.
הפתרונות שאפשר לספק ציין בתגובה לדוברים בפאנל – "אין לנו צורך בתיקוני חקיקה ויודעים לעשות דברים מאוד מהר. עשינו בעבר הסדרה עם עובדים לא בכירים עם שיפור משמעותי בשכר ומעבר לשכר לא אוטומטי אלא לפי ביצועים". בנוסף אמר כי כל התהליך הגדול הזה שעשו נמשך שלושה חודשים. "מה שזה אומר – תנו לנו לתאגידים העירוניים להיות שפני הניסוי שלכם. אין לנו ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים, לכן אנחנו יודעים להוציא דברים מהר. אפשר בשכר לתת מענקי התמדה ומענקים ירוקים ועוד הרבה מאוד חוץ משכר וניתן להתחיל את זה אצלנו בתאגידים העירוניים – יעבוד אצלנו אז תיקחו את זה הלאה לעוד מגזרים".
