פאנל בהשתתפותם של: מר קובי בנבנישתי, מנהל אגף הקצאות במפעל הפיס; מר פיני בדש, ראש מועצת עומר; מר טל רדעי, מנהל מוקד עסקים צפון בבנק מזרחי טפחות; מר ישראל גנץ, ראש מועצת מטה בנימין; מר שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין; ורו"ח צבי בן אברהם, מנהל בכיר, מחלקת הייעוץ העסקי, KPMG סומך חייקין.
בן משה על התקציב שיש ברשותו אמר שראש העין היא עיר איתנה ולכן לא מקבלת כסף מארגונים. "הכסף ממשרד החינוך מגיע לפעמים לא בזמן ולפעמים גם שאני יכול לתת הרשאה ולעשות קדם מימון ואני לא מורשה על ידי החשב בגלל שלא הייתה ממשלה ולא היה תקציב. זה יצר בעיה גדולה בכל ראשי העיר".
כמו כן, אמר שמפעל הפיס עושה מעשה חשוב מאוד – מעבר לעשייה שלו עושה עוד פעילויות תרבותיות חשובות בעיר. "עיר בלי הכנסה בתחום הכלכלי כמו תעשייה, מסחר ושירותים – זו עיר שלא יכולה להתקיים. בשלב זה יש תקציבים אצלי.
משרד הפנים בודק אותך כל הזמן כאילו אתה הולך לגנוב את המדינה. לפעמים היזם מתייאש והולך הביתה. רשות יציבה וכלכלית, מתנהלת עם יכולת החזרת כספים – תלך איתה. היזם מחכה ובורח".
פיני בדש ציין כי לא מצליח להשקיע את מה שכן יש לו. "אצלנו רצינו לא להיות שכונה של באר שבע – הקמנו חברות הייטק שמחזיקות אותנו כלכלית מעל המים עם הפארק שהקמנו למרות התנגדויות" עוד אמר שכל הרחבת המועצה עושה בלי חברות כלכליות. "כל מה שאני משווק כעת. כל פרויקט שיווק מרוויחים המון כסף".
קובי בנבנישתי אמר אין כאן מי מקבל ומי לא. "מפעל הפיס הבין את הבעיה המימונית בהפעלת המבנים ובתפעולם ואחזקתם. אנחנו מחפשים מודלים לעוזר לרשויות כדי לחפש כסף". עוד ציין כי בעתיד הקרוב יהיו אמות מידה על מנת ליצור פרויקטים שייצרו כסף לרשות. המסר שלו לראשי הרשויות והתאגידים – "אם יש לכם פרויקט שהוא מניב, אין לנו בעיה להיכנס אליו ולהיות ערבים להלוואה".
טל רדעי בשאלה על ההתרחבויות של קיימות ועוד נושאים שונים ואפשרויות המימון לרשויות טען כי החליטו בתוכנית של הבנק להיכנס חזק ברשויות. "הקמנו יחידה חדשה עם שני מנהלים מנוסים שעוסקים בתחומים האלה ומכירים את רוב האנשים בתחום.
אנחנו מעוניינים לתת מעטפת מלאה לרשות, לא רק מימון, קשר ארוך טווח שהפעילות של הרשות יהיה אצלנו. לא צמצמנו אף סניף בשנים האחרונות. מבחינת סוגי המימון – יש כמה סוגים שאפשר לתת לרשויות ולתאגידים".
ישראל גנץ ביקש בפאנל שלא יפריעו לו לעבוד. "כמעט 20 שנה, עובדים כל הזמן, רק עכשיו מצליחים לעבוד על קרקע. בנו בניינים ובגלל גל טרור – נשאר ריק. הייתה יותר מדיי בירוקרטיה ולא נתנו להם לעבוד. לדוגמה, מצאנו תורמים וכולם ברחו עד שמחליטים כאן במדינה. לא מצליחים לתת לנו לעבוד".
צבי בן אברהם אמר כי רואים שחברות שיישרו קו עם המגזר העסקי. "אנחנו מלווים אותם בחברות העסקיות בדבר הזה. בישראל כן ראינו חברות ממשלתיות שאתה לא מצפה מהן להנפיק אג"ח". בנוסף ציין בן אברהן כי ישנן שלוש דרכים מרכזיות: "ראשית, תרומות מאנשים כמו לוביסטים שיודעים לאתר אנשים מאוד עשירים. שנית, מימון הקלאסי – בנקים עם לקיחת חוב, חברות הביטוח גם נכנסו לתחום הזה היום. שלישית, דרך של BOD – יש לחברה כלכלית איזה נכס מסחרי, כמו קרקע, מביאים יזם שיקם מבנה לתקופה ארוכה ואז מחזיר את הנכס מהעירייה והעירייה נשארת עם הנכס משלה".
