את תחילת הנאום התחיל אלשיך בהצגת סרטון תיעוד שקורא להפסיק להכפיש את השוטרים שעושים עבודתם נאמנה יומם וליל.
"יש מגמה של שנים ארוכות בירידה של אמון הציבור בכל המערכות במדינה. בין אם זו סמכות של ידע או חוקית – ירידה משמעותית בכללי. יש כנראה משהו משותף".
אלשייך הסביר מה משותף ומה ייחודי במשטרה ואיך משיגים אמון ציבורי במשטרה: "המשותף כיום זה עידן המידע. אנחנו מוצפים במידע, נגישים למידע, לא ערים לכך שאנחנו נגישים למידע ולא לידע. כל אחד מאיתנו יודע איך ב-10 דקות מחסלים את הקורונה או איך לגמור את פוטין. כל אחד מאיתנו מומחה לכל דבר. היום אנחנו גולשים בד"ר גוגל והשני ברב גוגל. אנחנו מרגישים שיש לנו ידע, למרות שזה לא בהכרח כך". לכן, לטענתו, כולנו מבינים ומרגישים שיש לנו הרבה ביקורת על אלו שאנו חושבים שאנו מבינים טוב מהם. זו ההתייחסות שלנו למשל לרשויות.
האם בגלל חוסר האמון במערכות, אפשר לחיות בלי אמון? האם אפשר לשחק אפילו כדורגל בלי אמון? אם לא קבענו כללי משחק שקבענו מראש – אז אי אפשר לשחק אפילו כדורגל בשכונה. לכן, אי אפשר לתפקד בלי אמון.
כמו כן, הוסיף אלשיך כי הביטוי של "הפרת אמונים" הוא מאוד משמעותי. "אם אני נותן בגורם מסוים אמון שיעשה את עבודתו, זה לא אומר שאני משוכנע שלא יטעה אף פעם, אבל אני רוצה להאמין שכשאני מאמין בגורם מסוים, בכל תפקיד ציבורי, כשאני מאמין שמה שהוא עושה – זה מתוך זה שמבין תפקידו ועושה זאת בידיים נקיות. יש כללי משחק שכל שחקן עושה את התפקיד שלו נקי".
"אבל בכל זאת, אני רוצה לטעון שאמון הציבור במשטרה, ובכלל המערכות במדינה, מעבר למשותף שהוא כ-20 אחוז – יש לכל אחד ליבה".
אלשיך ציין כי בשנת 2018, בניגוד לטרנד, אמון הציבור במשטרה עלה בעשרה אחוזים במגזר היהודי. מי שפחות מצוי בנבחי המשטרה אומר שזה כנראה קשור לתוצאות המגוונות שהביאה המשטרה לאורך השנים, אבל דווקא לא בגלל זה עלה אמון הציבור.
הסיבה לכך היא כי האזרחים לא ישנים עם השנתון הסטטיסטי מתחת לראש. אלשיך טען כי במבחן פשוט לאוכלוסייה הם לא שולטים בחומר. והמשטרה לא הצליחה לשווק את הנתונים בציבור כי מה שהשתלט בתקשורת זה משפטי נתניהו.
"התקשורת לא הגיעה לאירועים של המשטרה שהציגו את ההישגים. אם הגיעו, תמיד ידעתי שמה שעניין אותם זה משפטי נתניהו בלבד". גם ציין שהפוליטיקאים לא מינפו את הגאווה שהמשטרה השיגה הישגים מרשימים, אלא רק התנגחו במשטרה על בעיות שהם ראו.
עוד הדגיש אלשיך שאמון הציבור במשטרה זה כשאזרח מרגיש ש-"המשטרה שם בשבילי".
בגל הטרור אמר שהציבור מרגיש שהמשטרה שם בשבילו. הוא רואה תיעודים של מצלמות את השוטרים הגיבורים שנהרגים בפעילות מבצעית. כמו כן, הדגיש כי הרוב המכריע של ההרוגים בפעולות הטרור, בעיקר מאז צוק איתן, זה השוטרים. "הם החזית שבעורף. הם מגינים על האזרחים בגופם".
"משטרה יכולה לתפוס עצמה בשתי שיטות: האחת, כמו רוב המשטרות בעולם, תפקידה של המשטרה להיות אוכפת.
השנייה, "משטרה מונעת", היא אוכפת כי אחד מכליה זה למנוע. מודדת עצמה רק על כמות הפשיעה או עבירות של אזרחים נורמטיביים שמנעה מהאזרח להיחשף אליהם".
בישראל יש מחלה קשה שמתחילה מזה שאנו מגדלים את הילדים שלנו לסיסמה "אם לא תאכל, יבוא שוטר" – זה לא מצחיק, זה עצוב. זו לא סתם סיסמה, זה מקפל את האמירה "אתם משטרה אוכפת". השוטר לא משרת אותך, הוא אוכף אותך".
לבסוף, השיב אלשיך לשאלות מהקהל בנושאים השונים שעומדים על סדר היום בקרב ראשי הרשויות והאיגודים העירוניים ברחבי הארץ.
